לויאשוילי נ' הסעות מוני סיטון בע"מ

פסק דין

1.עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף שהגישה התובעת כנגד הנתבעת על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן:"החוק").

2.על פי הנטען בכתב התביעה נפגעה התובעת בקרסולה בעת שירדה במדרגות האוטובוס, בו המתינה יחד עם אחרים לנסיעה מאילת לתל אביב, עוד בטרם אויש האוטובוס בנהג –

"ביום 17/04/2010 עם יום החופשה, עמד אוטובוס של הנתבעת ממש בצמוד ובמקביל למדרכה מול הכניסה לבית המלון, והמתין להגעת עובדי החברה.

התובעת המתינה באוטובוס יחד עם עובדים נוספים עד אשר יתמלא האוטובוס ויחל בנסיעה חזרה למרכז הארץ.

יצוין, כי האוטובוס עמד כאשר הוא אינו מאויש בנהג.

התובעת ביקשה לרדת מהאוטובוס, כאשר הושיטה ראשית את רגלה השמאלית וזאת נתפסה במרווח שבין האוטובוס לבין המדרכה – כאשר הרגל הגיעה עד רצפת הכביש. קרסול רגלה השמאלית של התובעת הסתובב והיא הרגישה כאב עז ונפלה על הרצפה (להלן: "אירוע התאונה").

3.הנתבעת כפרה בחבותה באשר לטענתה התאונה בנסיבותיה אינה באה בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, זאת משארעה בעת שלא נעשה שימוש ברכב לצרכי תחבורה.

נוכח עמדה זו של הנתבעת פוצל הדיון כך שתחילה תידון ותוכרע שאלת החבות.

נסיבות ארוע התאונה

4.התובעת תמכה תביעתה ב"תצהירי נסיבות" שנערכו על ידה ועל ידי בן זוגה, מר יצחק חטשואל (ראה תיק מוצגי הנתבעת).

"תצהירי הנסיבות" זהים לגרסה שהועלתה בכתב התביעה ולפיה –

א.התובעת המתינה ביחד עם אחרים באוטובוס "עד אשר יתמלא" ויחל בנסיעה מאילת למרכז הארץ;

ב.האוטובוס עמד כשהוא אינו מאויש בנהג;

ג."התובעת ביקשה לרדת אל מחוץ לאוטובוס או אז היא נפלה ונחבלה ברגלה השמאלית".

5.התובעת ובן זוגה ערכו תצהירים נוספים, כעדות ראשית (ת/1, ת/2).

בתצהיריהם המאוחרים עובתה הגרסה העובדתית באשר לנסיבות קרות התאונה בפרטים נוספים, אשר לא בא זכרם בכתב התביעה וב"תצהירי הנסיבות".

כך נטען בהם כי -

א."האוטובוס עמד ... כאשר המנוע פעל (היות והמזגן פעל), וכאשר תיקיהם ומזוודותיהם של יושבי האוטובוס היו מצויים בתא המטען של האוטובוס";

ב.השהות באוטובוס היתה "מס' דקות בודד טרם" הנסיעה חזרה "והישיבה באוטובוס של הנוסעים הייתה לצורך הנסיעה";